מריבות בין אחים
מה מעורר, תורם, משפיע, יכול להרגיע ולמנוע מריבות בין אחים?
דקלה גורדאנה - הדרכת הורים בנושא מריבות בין אחים ודרכי התמודדות.
מריבות בין אחים קטנים אשר זוכות להתייחסות שאינה מתאימה מצד ההורים (והסביבה) עלולות להוביל למריבות בין אחים בוגרים ואף להשפיע (בעתיד) על סגנון ההתמודדות של האדם הבוגר עם סביבתו.
הכרה, זיהוי והבנה של סיבות מעוררות מריבות בין אחים; מאפשרת לכם ההורים לבחור ולגבש כיוון התמודדות שיסייע להרגיע ולמנוע מריבות בין אחים עתידיות.
אני דקלה גורדאנה – אם ל-4 בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות, ומדריכה מוסמכת בתחום ההורות מטעם מכון אדלר.
אני מזמינה אתכם להתבוננות משותפת וניסיון לאתר ולזהות, לאתגר ולבחור בדרכי התמודדות יעילות במקרים של מריבות בין אחים.
לפרטים ולייעוץ טלפוני ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות פנו אלי לטלפון – 054-974-1480 או שלחו הודעה באמצעות טופס צור קשר (בתחתית האתר), אחזור אליכם בהקדם האפשרי.
איך "נולדות" מריבות בין אחים קטנים לפי הגישה האדלריאנית?
מריבות בין אחים בוגרים יכולות להיות המשך למריבות בין אחים קטנים ונובעות ממספר גורמים המעצבים את אישיותו של הילד (לפי הגישה האדלריאנית).
למערך המשפחתי, שיטת החינוך, האווירה בבית ואף לגנטיקה; השפעה על סגנון ההתמודדות של כל ילד עם הסביבה החברתית ותפיסתו את עצמו והעולם סביבו.
מאמרים נוספים בנושא:
ההשפעה המכרעת של התא המשפחתי וסגנון התפקוד בו על מריבות בין אחים
על פי הגישה האדלריאנית לסביבה החברתית בה פועל האדם מרגע לידתו השפעה מכרעת על גיבוש תפיסת עולמו.
האינטראקציות הבין אישיות בתא המשפחתי הגרעיני מספקות לילד את חומר הגלם ממנו יגבש את תפיסותיו כלפי העולם החברתי הסובב אותו.
לילד, המשפחה היא כל עולמו, הוא יונק את המידע החברתי הראשוני שלו מהתנהגותם והתנהלותם של בעלי התפקידים המשמעותיים ביותר בעולמו, אבא אמא ואחים (ככל שיש).
התנהגות כל אחד מחברי התא המשפחתי, לחוד, ביחד ו-זה עם זה, מספקים לילד את היסודות לגיבוש סגנון ודרכי ההתמודדות שלו בסביבה החברתית העכשווית והעתידית.
הן במרחב המשפחתי, הביתי, הבית הספרי, בגני השעשועים במגרש הכדורגל ועוד.
החוויות הראשוניות של הילד בחיק המשפחה משפיעות על תפיסות עולמו לגבי התמודדות עם אי הסכמות וחילוקי דעות.
היכולת להגיע לפתרונות בדו שיח או בוויכוח מושפעים רבות מסגנון הזוגיות של ההורים. לסגנון הזוגיות יש השפעה מכרעת על הילד כבר משלב הינקות.
השפעת המערכת המשפחתית על עיצוב אישיותו של הילד
שני גורמים משמעותיים בעלי השפעה על תפיסתו וסגנון ההתמודדות של הילד מתעצבים ונטמעים אל מה שאנו מכנים: אופיו של הילד מרגע שהגיח לעולם.
גורם אובייקטיבי בלתי ניתן לשינוי אשר מושפע "מהמיקום הכרונולוגי" של הילד (תאריך לידה, מין, סדר לידה).
גורם משמעותי לא פחות הוא ה"מיקום הפסיכולוגי" אשר מושפע ישירות מהתנהלות הסביבה החברתית, ההורית, האינטראקציה בינה לבין עצמה ויחסה אל הילד.
התנהלות הסביבה החברתית משפיעה על גיבוש דפוסי התנהגות ב-"תפיסה סובייקטיבית" המאפשרת לילד להתמודד ולמקם את עצמו במערך המשפחתי.
לנו ההורים אפשרות להשפיע באופן ישיר על התפיסה הסובייקטיבית של הילד את עצמו, ומכאן להשפיע על אופיו וסגנון דרך ההתמודדות שלו עם סביבתו החברתית העכשווית, והאתגרים הצפויים לו בעתיד.
מיקום כרונולוגי במערך המשפחתי כגורם אפשרי למריבות בין אחים
הגישה האדלרייאנית מייחסת השפעה למיקום הכרונולוגי (ילד בכור, שני, שלישי, רביעי… תאומים וכו') על "אופיו" הסובייקטיבי של הילד.
בעוד ילד ראשון יהיה רגיש ומושפע מאוד מההורים והסביבה וישאף לעמוד בציפיות שלה.
ילד שני מגיע לתא משפחתי מורכב יותר ועליו "להתאים" את עצמו לא רק ביחס להורים אלא גם ביחס לאחיו, להשוות ולייצר נקודות שיספקו לו תשומת לב חברתית ובעיקר הורית. עליו להתמודד, לפלס דרך עם נקודת התייחסות תמידית מול האח הבכור.
ילד שלישי, רביעי והלאה כבר "נוחתים" על קרקע הורית פורייה ובעלת ניסיון וביטחון (גם אם שגוי לעיתים). לאחים יש השפעות שונות המאפשרת יותר חופש להיות הוא עצמו. ילדים אלה יהיו על פי רוב יותר רכים ויפגשו עם פחות תביעות וציפיות.
השפעת המיקום הפסיכולוגי והאפשרות לפעול לשינוי דפוסי התנהגות של הילד
מיהו הילד שלי ומה משפיע על תפיסתו הסובייקטיבית ועל דפוסי ההתנהגות שאימץ לעצמו כדי לפעול בסביבה המשפחתית והחברתית ?
ההתנהגויות של הילדים נרכשות, נלמדות ואינן מולדות ולכן ניתנות להשפעה ושינוי.
תכונות האופי של הילד אינן קבועות אלא תוצר ישיר של היחס ההורי והסביבה החברתית.
דמויות משפחתית נוספות (כגון סבא וסבתא) משפיעות על עיצוב וגיבוש אישיותו של הילד.
האם אנחנו מספיק זהירים ונמנעים מקיבוע הגדרתי על ידי הדבקת תווית סטריאוטיפית מובהקת לאופיו של הילד שלנו?
האפשרות לשינוי בהתנהגות ומניעת ריב בין אחים קטנים וגדולים, והכחדת התנהגות לעומתית ולא מתפשרת כלפי הסביבה. מושפעת ואף תלויה ביכולת שלנו, ההורים, "להשתחרר" מתפיסות מקובעות וסטריאוטיפיות אותן אנו מייחסים לילדים.
זהו תפקיד הורי רב משמעות והשפעתו ארוכת טווח שתאפשר לילד ולנו לפעול לשינוי דפוסי התנהגות.
הילד מזהה מינקות מהי ההתנהגות המספקת לו תשומת לב מרבית ויאמץ את סגנון הפעולה על מנת לזכות בה.
עלינו ההורים לנסות להרחיב ככל האפשר את מנעד התכונות שיזכו את הילד בתשומת הלב מבלי לקטלג ולתייג אותו ולאפשר לו להתנייד בחופשיות ולחוות את הבחירות שלו.
לפרטים ולייעוץ טלפוני ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות פנו אלי לטלפון – 054-974-1480 או שלחו הודעה באמצעות טופס צור קשר, אחזור אליכם בהקדם האפשרי.
מריבות בין אחים בוגרים
התוצאה של העדפת ילד אחד על פני אחיו מופיעה כבר במקורות, בסיפור יוסף ואחיו שאינו מפרט דבר על ילדותו של יוסף; אבל בשלב מסוים העדפה זו מובילה את יוסף אל הבור.
עלינו ההורים להיות מודעים לקיומו התמידי של הצורך (הבסיסי ההישרדותי) בתשומת הלב שלנו ולהימנע באופן מודע מהעדפה של ילד אחד על פני אחיו. למרות שאך טבעי שתהיה לנו נטייה "להתחבר" לילד אחד על פני האחרים (במיוחד במשפחות גדולות).
כניעה והתנהלות על פי נטית ההתחברות ו"העדפה טבעית" זאת, תוביל לריב בין אחים קטנים גם בתקופות טרום מילוליות וקואליציות, ובהמשך החיים שנאה ומריבות בין אחים בוגרים יותר.
ההשוואה בין ילדים כמחולל הזדמנויות לריב אחים
עלינו ההורים להשתדל להימנע ככל האפשר מנקיטת עמדה המשוואה בין הילדים.
אנחנו כהורים עושים השוואות אלה באופן יומיומי באופן שאינו מודע, ומציבים מראה השוואתית הרסנית בין הילדים, במשפטים כגון:
- למה אתה לא יכול להיות מסודר כמו אח שלך?
- למה אתה לא יכול להיות נחמד ואדיב כמו אחיך?
- בטוח שיש לכם עוד 100 דוגמאות…..
השוואות שילדים עושים אל מול אחיהם כגורם מחולל מתחים אשר עלולים לגרור לריב אחים.
- איך זה שהוא כל הזמן על הברכיים של אבא.
- פרוסת העוגה שהוא קיבל יותר גדולה.
- הוא מקבל הרבה יותר מתנות.
אנו אמורים להימנע מלהיכנס למסלול זה של השוואה בין הילדים, כי הוא יוביל לדרך ללא מוצא.
היחס לכל ילד אמור להיות מותאם לצרכי הילד כפי שאנו חווים אותם ללא ההשוואה.
מניעת ריב בין אחים דורש מאיתנו ההורים פעולה מכוונת
עלינו ההורים למצוא את הדרך לספק לכל ילד הזדמנות לבטא את הייחודיות שבו, ולהשמיע את קולו, ולהרגיש שייך ללא קשר לייחודיותו.
תחושת השייכות למשפחה ולקבוצה היא אבן יסוד בקיומו של כל אני (אני, נחוץ, יכול).
היכולת לשיתוף בדו שיח שוויוני, שבו אלמנטים של התייעצות, המזמינה כל ילד לבטא עצמו והאפשרות למתן עזרה הם המצע שעליו נבנית תחושת שייכות חיובית ובונה.
עלינו ההורים להדגיש, ולחזור ולהפנות את תשומת הלב בכל דרך אפשרית, אל הפעולות וההתנהגויות החיובית של הילד הרך.
ההתנהגויות החיוביות שיקבלו תשומת לב בגיל הרך יהפכו אט-אט להיות חלק בלתי נפרד מהתנהגותו הטבעית של הילד ויהוו חלק בלתי נפרד מתפיסת העצמי שלו.
אז מה אני כהורה צריך לעשות נוכח ריב בין אחים קטנים
כן או לא להתערב ולצד מי אני?
מספר עובדות ברורות ביחס לריב בין אחים והתערבות הורית.
- כאשר יש התערבות הורים במריבות בין אחים קטנים, התחרות, המתח ורף העימות מחריף.
- מריבות אחים רבות הן על תשומת לב ההורה והניסיון לזכות בו.
- כשההורים אינם נוכחים הילדים נוטים לא לריב, ואם הם רבים זה רק לצורך צבירת נקודות כאשר יספרו להורים שחזרו על הריב.
- התערבות הורים מלבה את אש המריבה ואי התערבות מצננת את הרוחות ומחסלת את הריב בטבעיות.
החלטת הורים שלא להתערב עד שריב האחים מגיע לטונים העלולים להוות סכנה מוחשית לשלום הילדים,
גוררת את החרפת הטונים. בנוסף, החלטה זו עלולה לגרום למתיחת חבלי אגרסיביות, ואלימות פיזית עד לקבלת תשומת הלב ההורית.
לא ידועים מקרים שאחים הזיקו זה לזה כאשר ההורים חדלו באופן מוחלט להתערב. אך במקרים בהם בחרו ההורים כן להתערב רק "כאשר נהיה מסוכן" האחים מצאו עצמם מזיקים אח לאחיו.
איך אני ההורה, אמור להתמודד עם מריבות אחים קטנים
ישנם הורים הסבורים כי חלק בלתי נפרד מתפקידי ההורות הוא הפניית אנרגיות בלתי פוסקות לתפקידי שיטור, שיפוט והשכנת שלום בית.
תפקידים אלה נועדו לכישלון. ההורה לא מודע לשורש הסכסוך ואין לו את היכולת לדעת מה הניע את הילדים בהתנהגותם, בנוסף התנהגותו של ההורה תגדיל את הסכסוך ותוביל למריבות עתידיות.
ככל שנגיע למסקנה (מהר יותר) שאין לנו עניין בהמשך המריבות, נמאס לנו ואנחנו לא יכולים יותר המריבה תפסק בשלב מוקדם יותר.
משהגענו למסקנה כי התערבות חייבת להיפסק עלינו להודיע על כך לילדים (שאותם אנו הרגלנו שאנחנו מתערבים).
המשפט שנגיד לילדים צריך להיות פשוט ובהיר:
…" עד היום התערבתי במריבות שלכם ואני חושבת שלא עשיתי טוב, לא לכם ולא לי.
אז מהיום החלטתי לא להתערב עוד – אני סומכת עליכם שתסתדרו".
מכאן ואילך אין להתערב יותר כלל.
עלינו להמשיך בחוסר התערבות גם נוכח הישנות מריבות בין האחים, ולאפשר להם להתרגל גם הם למציאות החדשה. הילדים יבינו שאנחנו ההורים לא חלק מהסיפור ויפסיקו אט-אט מעצמם.
זהירות! שלב ביניים זה יכול להיות מאתגר ואסור להורה להיכנע לסערות רגשיות, חוסר שליטה, כעס וכו'. אם ההורה ייכנע בשלב זה למניפולציות ופרובוקציות של הילדים הוא עלול ליפול חזרה למסלולי התערבות כאלה ואחרים.
חשוב שתמיד נשתדל לאפשר לילדים לסיים בעצמם את המריבה תוך שמירה על ביטחונם של הילדים ואם נדרש להפריד ביניהם נעשה זאת בלי לנקוט עמדה.
למריבות אחים ערך משמעותי בהתפתחות החברתית
מריבות אחים ללא התערבות מספקות לילדים הזדמנויות לבנות כישורים חברתיים חשובים וללמוד על עצמם, על אחיהם והסביבה החברתית.
- התמודדות עם האחים מפתחת יחסים בין אישיים עצמאיים.
- ההתנסות במריבות אחים והסיום שלהן הוא במה לחוויית תסכולים ופתרון קונפליקטים בין אישיים בתוך המשפחה ומחוץ לה.
- חווית הריב מלווה בפיתוח מיומנויות תקשורת ומיומנויות חברתיות לצד בניית יחסים מבוססי שוויון, שותפות, הגינות, צדק, התחשבות וכבוד הדדי.
- הילדים מגלים בעת מריבות מהו כוחם ביחס לסביבה, כוחם הפיזי, וכוחם הנפשי. בנוסף המריבה מאפשרת להם לשלוט במיומנויות המילוליות לצורך השכנת שלום ומציאה משותפת של עמק השווה.
- זאת ההזדמנות הראשונה של הילדים לנהל משא ומתן ולבטא את האינטרסים שלהם בעצמם.
האחים המשלימים לאחר ריב הם אחים טובים יותר זה לזה
כאשר אחים ילדים, מסיימים מריבה ביניהם ונשארים יחד ללא יצירת הפרדה פיזית, מבלי שההורה נקט עמדה. התוצר של הריב הוא חיזוק הקשר בין האחים.
אני מזמינה אתכם להתבוננות משותפת וניסיון לאתר, לזהות, לאתגר ולבחור בדרך התמודדות יעילה עם מריבות בין אחים בתא המשפחתי שלכם.
לפרטים ולייעוץ טלפוני ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות פנו אלי לטלפון – 054-974-1480 או שלחו הודעה באמצעות טופס צור קשר, אחזור אליכם בהקדם האפשרי.
